אבא שלי אהב בחייו שושנים אדומות.
כשהוא נפטר הכנתי עבורו שושנים אדומות מקרמיקה שתמיד פורחות בצבע אדום עז. ביום השנה הכנו לבבות קרמיקה אדומים קטנים והנחנו אותם על הקבר במקום אבנים.
כעבור שנה וחצי, כשאמא שלי נפטרה הכנתי לה פרחי לילך וורודים שהיו אהובים עליה עוד מאז שהייתה ילדה בסלובקיה.
משפחות "השכנים" ראו את הפרחים וביקשו כאלה גם עבור יקיריהם.
כך נולד הרעיון לפרחים לזיכרון.
במסגרת הרעיון, אני מקיימת סדנאות להכנת פרחים ולבבות. בכל מפגש, מגיעות משפחות לסטודיו ומכינות פרחי זכרון ליקיריהם.
בסטודיו ניתן לרכוש פרחים בודדים ולבבות מוכנים.
